פסק-דין בתיק חב"ר 4387-04

זוהי  תביעתו של מר ביטון (דהן) יעקב (להלן - התובע") אשר במסגרתה התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת 1, מדינת ישראל - משרד הבריאות (להלן - הנתבעת 1 ו/או משרד הבריאות") וכן את הנתבעת 2, קופת חולים לאומית (להלן - הנתבעת 2" ו/או "הקופה"), בהוצאות השתלת כליה מן החי אשר ביצע התובע ביום 23/8/2002 בדרום אפריקה, וכן בהחזר שיעור "החסכון" אשר נגרם כתוצאה מביצוע ההשתלה. את תביעתו העמיד התובע ע"ס 1,000,000 ש"ח.

1.         העובדות העיקריות -

א.       התובע, יליד 1942 מבוטח בקופה ובתכנית השב"ן "לאומית זהב" החל מיום 01/01/2002 .

ב.        במהלך שנת 2002 היה התובע במעקב עקב אי ספיקת כליות כרונית מתקדמת על רקע סכרת, כאשר ביום 19/3/2002 עבר ניתוח A.V. FISTULA  לצורך דיאליזה עקב אי ספיקת הכליות הכרונית ממנה סבל.

ג.        במכתב מיום 04/7/2002 של ד"ר א. גרושקה מהמרכז הרפואי בני ציון בחיפה (נספח ב' לתצהיר התובע), נכתב כי "הוסבר לחולה שצריך להתחיל דיאליזה. לדבריו החודש נוסע לדרום אפריקה לקבל כליה".

ד.        התובע פנה לקופה בבקשה לאישור ניתוח השתלת כליה בחו"ל. ביום 29/7/2002 ניתנה תשובת הקופה לפיה הוחלט לדחות את הבקשה היות וההשתלה ניתנת לביצוע בארץ, אולם באם תתבצע ההשתלה בחו"ל, תשתתף הקופה במימון על פי התעריף הדיפרנציאלי בארץ, לאחר שיועברו לידה סיכום מחלה וקבלות מקוריות על תשלום לביה"ח בו בוצעה ההשתלה.

ה.       ביום 23/8/2002 עבר התובע השתלת כליה בדרום אפריקה מתורם חי, אשר בינו ובין התובע לא היתה היכרות מוקדמת. לטענת התובע בגין ביצוע ההשתלה שילם התובע לחברת תיווך סך של 98,650 $.

ו.        לאחר שובו של התובע ארצה נשלחו אליו על ידי הקופה מספר מכתבים המאשרים ביצוע החזר בסך של 80,130 ש"ח בגין ההשתלה.

מכתב מיום 14/10/2002 לפיו אושר לתובע החזר הוצאות כעלות ההשתלה בארץ בסך של 80,130 ש"ח . לצורך קבלת סכום ההחזר התבקש התובע לשלוח חשבוניות מקוריות בגין הניתוח.

מכתב מיום 8/12/2002 לפיו התובע אינו זכאי לקבל תשלום בגין ההשתלה לא מכוח חוק בריאות ממלכתי התשנ"ד-1984 (להלן - "חוק הבריאות") ולא מכח תקנון השב"ן, אולם לפנים משורת הדין אושר לו החזר הוצאות בסך של 80,130 ש"ח, כאשר המחאה תשלח אליו בימים הקרובים.

ז.          ביום 22/1/2003 נשלח לתובע מכתב נוסף הנוגע להחזר הכספים בגין ההשתלה. אולם בשונה מיתר המכתבים אשר נשלחו לתובע עד מועד זה, במכתב האחרון הודע לתובע כי הקופה לא תממן כל סכום הנוגע לביצוע ההשתלה וזאת מאחר ומבדיקה שנערכה התברר לקופה כי המסמכים שהוגשו אינם אותנטיים, וכי התובע לא עבר כלל את ההשתלה בבית החולים אשר לגביו הוצגו בפני הקפה מסמכים.

            עיקרי טענות הצדדים -

2.         טענות התובע:

א.         על הנתבעות להשיב לו את הוצאותיו בגין ההשתלה ו/או לחילופין לפצותו בגובה הסכום אותו חסך לנתבעות בביצוע ההשתלה וזאת מכח חובתן על פי חוק הבריאות, תקנון השב"ן, חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979 וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

ב.         עקב טיפולי הדיאליזה אשר היה עליו לעבור, החליט להכנס לרשימת הממתינים להשתלת כליה, אולם רופאיו בבית החולים רמב"ם בחיפה סרבו לאשר את מועמדותו לביצוע השתלה וזאת לאור העובדה שעבר שני אירועים מוחיים.

            רופאיו אף לא הסכימו לבצע השתלת כליה שמקורה בקבלת תרומה מבני משפחתו, וזאת לאור העובדה שבמשפחת התובע היסטוריה רפואית של מחלת הסכרת ממנה סובל גם התובע עצמו.

            בנסיבות אלה, טען התובע, אפסו סיכויו לבצע ניתוח השתלת כליה בארץ, מצבו הפיזי והנפשי התדרדרו ביותר, ועל כן הוחלט על ידו לפנות לחו"ל לשם ביצוע ההשתלה .

ג.          לא היה כל שירות בריאות חלופי רלבנטי להחזיקו באיכות חיים כזו הנגזרת מהתחייבות הנתבעות על פי דין.

ד.         דין התביעה להתקבל מכח חוק הבריאות וכן מכוחן של תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ) , התשנ"א - 1955 (להלן - "תקנות חו"ל"), אשר נחקקו לאור ס' 11 לחוק הבריאות.